בדיחות על משוגעים
"קוראים לזה שגעת, קוראים לזה טרפת" שר ליאור נרקיס ומזמין את כולם להצטרף לחגיגה שלנו עם בדיחות על משוגעים. כי אין מה לעשות, כולנו קצת משוגעים ואין אחד שלא מכיר את המשוגע שמספק רגעים של צחוק עד דמעות ושמצליח בכל פעם להדהים את כל מי ששומע על מה שעשה הפעם.
בכל בניין מגורים יש לפחות משוגע אחד, מסכימים? ובמשרד – שיקום מישהו שאין לו במשרד איזה פסיכי שהורג את כולם עם השטויות שהוא עושה או אומר! ומה עם המשפחה שלכם – מי המשוגע במשפחה? אין מה להרגיש נבוכים או לשחק אותה פוליטיקלי קורקט, אפשר ומותר להודות שבכל משפחה יש לפחות משוגע אחד אמיתי, ולפעמים התופעה דבקה במשפחה כולה. רגע – אולי בכלל זה אתם, קוראי שורות אלו ממש, שהם המשוגעים של המשפחה שלכם! הא?
בדיחות על משוגעים קיימות בפשטות בגלל שהעולם מלא במשוגעים
אלו מפתיעים את כולם בכל פעם מחדש עם התפרצות מוזרה, של עצבים או של שמחה מוגזמת, עם אמירה של דברים שאף אחד לא מרשה לעצמו לומר בחברה, או עם לבוש ממש ממש מופרע ולא מתאים (מי חובש מצנפת פסים בלוויה? אז מה אם לא היה לכם שומדבר אחר להגנת הקרקפת מהשמש?!). המשוגעים מסביבנו בעיקר מוסיפים לחיינו הרבה בידור טוב וצבע, ולרוב הם דווקא לא מזיקים או גורמים לנו התרגזות. הרבה יותר פעמים קורה שהמשוגע התורן פשוט מצחיק את כולנו בטירוף. ואז גם אנחנו מצטרפים ומתפוצצים מצחוק כמו משוגעים.
וכשאין משוגע פעיל באזור מה הכי פשוט? נכון, לספר לכולם בדיחות על משוגעים! כי משוגעים מתנהגים תמיד הפוך מהמקובל ומהמתבקש, ואז נוצרים מצבים שגורמים לנו פשוט ללקק את האצבעות ונולדות להן בדיחות על משוגעים. למשל?
בבקשה –
משוגע אחד הולך ברחוב ובפיו שתי סיגריות.
פוגש אותו חבר ושואל: "תגיד, למה יש לך שתי סיגריות בפה?"
עונה המשוגע: "אחי בכלא, אז אני מעשן גם בשבילו".
אחרי שעתיים החבר והמשוגע נפגשים שוב במקרה. הפעם יש למשוגע רק סיגריה אחת בפה.
אומר החבר: "ברכות! אני רואה שאחיך השתחרר!"
עונה לו המשוגע: "לא, פשוט הפסקתי לעשן."